ריאל מדריד בדם!!

מועדון הכדורגל ריאל מדריד (בספרדית: Real Madrid Club de Fútbol) הוא מועדון כדורגל ספרדי מהעיר מדריד, הנחשב לאחד המועדונים המצליחים ביותר בעולם, הן מבחינת תארים והן מבחינה כלכלית.[1] מאז אמצע המאה ה-20, ריאל מדריד נחשבת לאחת מהקבוצות הגדולות באירופה. המועדון זכה 9 פעמים בליגת האלופות, יותר מכל מועדון אחר, ואף זכה ב-5 העונות הראשונות במפעל. הקבוצה משחקת בליגת העל הספרדית מאז הקמתה ב-1902. הקבוצה לא ירדה מעולם מהליגה הראשונה בספרד, והיא אחת משלוש קבוצות ספרדיות השותפות להישג זה, יחד עם ברצלונה ואתלטיק בילבאו. הקבוצה משחקת במדים לבנים לחלוטין, מה שהעניק לה את הכינוי "Los merengues" (המקצפות). אצטדיונה הביתי של הקבוצה הוא הסנטיאגו ברנבאו שבמדריד, המכיל כ-80 אלף מקומות ישיבה ב-6 במרץ 1902 הוקם מועדון הכדורגל של מדריד, שקם מתוך Club Español de Madrid. לאחר 3 עונות בלבד כבר זכה המועדון בגביע המלך, הראשון מתוך 4 זכיות רצופות. המועדון היה ממייסדי התאחדות הכדורגל הספרדית ב-1909. ב-1912, לאחר מעברים רבים, מצא המועדון את ביתו במגרש Campo de O'Donnell. ביוני 1920, לאחר שהקבוצה אומצה על ידי מלך ספרד אלפונסו ה-13, צורף לשם המועדון התואר "ריאל" (מלכותי). ב-1929 היה המועדון ממקימי הליגה הספרדית, והפסידה את האליפות הראשונה רק במחזור האחרון לאתלטיק בילבאו. באליפות הראשונה זכה המועדון בעונת 1931/32, והצליח לשמור על התואר בעונה שלאחריה. בשנת 1932 הוקם מועדון הכדורסל ריאל מדריד כמחלקה במועדון הכדורגל. ב-1945 מונה סנטיאגו ברנבאו לנשיא המועדון, שהשתקם תחת ניהולו ממלחמת האזרחים הספרדית. ברנבאו הנחיל מדיניות של החתמת שחקנים גדולים מחוץ לספרד, כשהבולט שבהם היה אלפרדו די סטפנו, ובכך למעשה בנה את הקבוצה הבינלאומית הראשונה. ב-1955 היה ברנבאו ממקימי גביע אירופה לאלופות (ליגת האלופות כיום), כשיישם את רעיונו של עורך הל'אקיפ, גבריאל האנוט. ריאל זכתה בחמש העונות הראשונות של הטורניר, והוענקה לה הזכות לענוד את תג הכבוד של אופ"א, שמופיע על שרוול שמאל של הקבוצה במשחקיה באירופה. הקבוצה זכתה בגביע אירופה שישי ב-1966, בקבוצה שנודעה בכינוי קבוצת ה"יה-יה", והורכבה משחקנים ספרדים בלבד. אותה קבוצה הגיע לשני גמרים נוספים, אך הפסידה. בשנות ה-70 זכה המועדון ב-5 אליפויות וב-3 גביעים. ב-2 ביולי 1978, במהלך המונדיאל בארגנטינה, נפטר הנשיא סנטיאגו ברנבאו, ושלושה ימי אבל לזכרו הוכרזו על ידי פיפ"א בעיצומו של הטורניר. שנה לאחר מכן שוחק לראשונה טורניר סנטיאגו ברנבאו, לזכרו של הנשיא. בתחילת שנות ה-80 איבדה ריאל את שלטונה בליגה, ורק כעבור כמה שנים הצליחה לזכות שוב באליפות בניצוחו של "העיט", אמיליו בוטרגניו. במחצית השנייה של שנות ה-80 ריאל הפכה לאחת הקבוצות המצליחות באירופה, כשהיא זוכה בשני גביעי אופ"א, 5 אליפויות ספרד רצופות, גביע אחד ושלוש זכיות בסופר קאפ הספרדי. בתחילת שנות ה-90 עזבו רבים מהשחקנים שכיכבו בשורות המועדון בעשור הקודם ואוהדי הקבוצה ראו את היריבה השנואה ברצלונה זוכה ב-4 אליפויות רצופות. ב-1996 הגיע פאביו קאפלו כמאמן ועזר למועדון לזכות באליפות, בעקבותיה הגיע חיזוק משמעותי לקבוצה (בדמות שחקנים כמו רוברטו קרלוס, פרדראג מיאטוביץ', דאבור סוקר וקלרנס סידורף). הסגל המחודש הצליח לזכות בליגת האלופות, לאחר 32 שנים שלא זכה בתואר, תחת הדרכתו של יופ היינקס. בתחילת העשור הראשון של המאה ה-21 הוחלף הנשיא לורנצו סאנז בפלורנטינו פרז, בתקופתו החתים המועדון מספר שחקנים מפורסמים, מה שהביא לו את הכינוי התקשורתי "Los galáctico". מגמה זו החלה עם העברת קשר נבחרת פורטוגל וברצלונה לואיש פיגו תמורת 37.5 מיליון ליש"ט - סכום שיא באותה תקופה. שנה לאחר מכן, בשבירת שיא העברות נוספת, הצטרף לקבוצה הצרפתי זינדין זידאן, במחיר של 47.5 מיליון ליש"ט. בשנת 2002 הקבוצה הוסיפה לשורותיה את החלוץ הברזילאי רונאלדו, שעד אז שיחק במועדון האיטלקי אינטר. בקיץ 2003 החתים המועדון את דייוויד בקהאם, קפטן נבחרת אנגליה ושחקנה של מנצ'סטר יונייטד דאז. מהלך זה גרר ביקורת מצד רבים, שטענו כי החתמה זו נעשתה על מנת שהמועדון ירוויח כסף רב יותר ממכירות פריטי המועדון. בעונה זו לא זכה המועדון באף תואר. כישלון זה הוביל לפיטוריו של המאמן קרלוס קירוש. ולקבוצה נוצרה תדמית של קבוצה רכושנית ולא מגובשת. בעונת 2005/2006 כשלה הקבוצה ולא זכתה באף תואר פעם נוספת, וכתוצאה מכך פוטר המאמן והמנהל הספורטיבי דאז אריגו סאקי. הצעד לא תרם לתדמית השלילית של ריאל ובציבור נוצרה תחושה שהקבוצה מתפרקת. לתפקיד מונה חואן ראמון לופז קארו, שעד אז אימן את ריאל מדריד ב', והקבוצה סיימה את העונה במקום השני בליגה הספרדית. שחקני ריאל מדריד חוגגים את הזכייה בסופר קאפ הספרדי 2008 במהלך שנת 2006 התפטר מתפקידו נשיא המועדון פלורנטינו פרז, ובבחירות לנשיאות המועדון בקיץ 2006 נבחר רמון קלדרון לתפקיד, בעוד שלתפקיד המנהל המקצועי נבחר פרדראג מיאטוביץ'. בעונת 2006/2007, עם מינוי פאביו קאפלו למאמן, חל שיפור במעמד הקבוצה, רוב שחקני ה"גלקטיקוס" עזבו, ובתום העונה זכתה באליפות הליגה ה-30 שלה לאחר סיום דרמטי. בקיץ 2007, הצטרפו לקבוצה מספר שחקנים מוכשרים כמו אריין רובן, וסלי סניידר ופפה, ובסיום אותה עונה הקבוצה זכתה באליפות שנייה ברציפות. את עונת 2008/2009 פתחה הקבוצה עם זכייה בסופר קאפ הספרדי, לאחר שניצחה את ולנסיה. עם זאת, לאחר רצף הפסדים, מונה ב-9 בדצמבר 2008 חואנדה ראמוס למשרת מאמן ריאל מדריד במקום ברנד שוסטר, אך מינוי זה לא ארך זמן רב, ומאמן ויאריאל מנואל פלגריני הצ'יליאני קיבל את מושכות הקבוצה . בקיץ 2009 הנשיא החדש ישן פלורנטינו פרז הקים מחדש את פרויקט הגלקטיקוס כשביצע מסע רכש של מאות מיליוני אירו ברכישתם של קארים בנזמה, צ'אבי אלונסו, ראול אלביול, אלברו ארבלואה, קאקה תמורת 67 מליון אירו וכריסטיאנו רונאלדו תמורת 96 מליון אירו שניפץ את סכום שיאי ההעברות בכל הזמנים שהיה שייך עד אז לזינדין זידאן שעמד 76 מיליון אירו. בקיץ 2010, לאחר עונה שנחשבה ככישלון לאור אי ההצלחה באירופה ואי השגת האליפות, פוטר מנואל פלגריני מתפקיד המאמן, ובמקומו מונה לתפקיד מאמנה היוצא של אינטר ואלוף אירופה הטרי - ז'וזה מוריניו. עוד בקיץ זה התחזקה ריאל מדריד בשחקנים כגון: אנחל די מאריה הארגנטינאי, פדרו לאון וסרחיו קנאלס הספרדים, מסוט אוזיל וסמי חדירה הגרמנים וריקרדו קרבאליו הפורטוגזי. אמנם שניים מתוך שלושת סמליה העיקריים של ריאל, גוטי וראול גונזאלס עזבו את המועדון. בעונת 2011/2012, עונתו השנייה של המאמן ז'וזה מוריניו, זכתה ריאל מדריד באליפות עם 100 נקודות ו-121 שערים שהבקיעה. בליגת האלופות הקבוצה הגיעה עד לחצי הגמר בו הפסידה לבאיירן מינכן בבעיטות הכרעה מ-11 מטר. בעונת 2012/2013 הצטרפו לקבוצה לוקה מודריץ' (תמורת 33 מיליון אירו) ומייקל אסיין (בהשאלה) מטוטנהאם וצ'לסי בהתאמה. בעונה זו, הקבוצה לא הצליחה לזכות באליפות והיא הודחה שנה שנייה ברציפות בחצי גמר ליגת האלופות, שם פגשה את בורוסיה דורטמונד והפסידה לה 4-3 בסיכום שני המשחקים. בנוסף, הפסידה בגמר גביע המלך ליריבתה העירונית, אתלטיקו מדריד בהארכה. בתום העונה עזב מוריניו את הקבוצה, ובמקומו מונה המאמן האיטלקי, קרלו אנצ'לוטי למאמן הקבוצה. בתחילת עונת 2013/2014 החלה מגמת הצערה לסגל. לקבוצה הצטרפו פרנסיסקו איסקו, דניאל קרבחאל, אסייר אייארמנדי. את הקבוצה עזבו חוסה קאייחון, ראול אלביול, גונזלו היגוואין וריקרדו קרבאליו. המנון ההמנון הראשון של ריאל מדריד, בביצועו של חוסה דה אגילר, נכתב לראשונה על אחת ממפיות מסעדת "La Rana Verde". מריאנו גארסיה, אשתו מרסדס אמור פארינה, אנטוניו וילנה סאנצ'ז והמאסטרו לואיס קיסנרוס גאליאנה אחראים על כתיבת המילים. בשנת 2002, לרגל חגיגות מאה שנה לייסוד המועדון, נכתב ההמנון "Himno del Centenario". ב-2002, במסגרת חגיגות המאה להיווסדה של ריאל מדריד נכתב מעין 'המנון כבוד' לרגל המאורע. את המילים והלחן כתב חוסה קאנו, והמבצע הוא הטנור המפורסם פלאסידו דומינגו (Placido Domingo). תלבושת התלבושת המקורית של ריאל מדריד צבע החולצה והמכנסיים של ריאל מדריד היה מאז הקמתה לבן, אם כי בשנותיה הראשונות הופיע פס כחול על חולצתה, ושלא כיום, צבע גרבי המועדון היה כחול כהה. התלבושת המפוספסת הוחלפה בשנת 1902 בתלבושת לבנה לחלוטין. באותה שנה, גם הגרביים הכחולים הוחלפו בשחורים. בשנות ה-40 המוקדמות מנהל הקבוצה שינה שוב את צבע המדים, על ידי הוספת כפתורים בשמאל החולצה וסמל המועדון. ב-23 בנובמבר 1947, במשחק מול אתלטיקו מדריד באצטדיון "מטרופוליטנו", הפכה ריאל לקבוצה הספרדית הראשונה הנושאת מספרים על גב חולצותיה. צבע תלבושת החוץ המסורתית של המועדון היה שחור-ארגמן. חולצת המועדון הנוכחית מיוצרת על ידי חברת אדידס, החתומה איתו על חוזה משנת 1998. ספונסר הקבוצה הראשון, חברת זאנוסי, היה חתום עם המועדון בין השנים 1982-1985. לאחר מכן היה חתום המועדון עם חברת פרמלט ובהמשך חברת אוטייסה, לפני החתימה על הסכם עם חברת "טאקה", שהחל בשנת 1992 והסתיים בשנת 2001. ב-2002 חתמה הקבוצה עם חברת סימנס, ולוגו חברת BenQ סימנס הופיע על חולצת המועדון. ספונסר הקבוצה הנוכחי היא חברת פליי אמירטס. תקופה מייצרת המדים ספונסר 1980 - 1982 אדידס אין 1982 – 1985 זאנוסי 1985 – 1989 הומל פרמלט 1989 – 1991 Reny Picot 1991 – 1992 אוטייסה 1992 – 1994 טאקה 1994 – 1998 Kelme 1998 – 2001 אדידס 2001 – 2002 Realmadrid.com* 2002 – 2005 BenQ סימנס 2005 – 2006 2006 – 2007 2007 – 2011 Bwin 2011 – 2013 2013 – 2018 פליי אמירטס * Realmadrid.com הופיעה כספונסר של החולצה כדי לקדם את האתר החדש של הקבוצה אצטדיון משחק בסנטיאגו ברנבאו ב-2007 Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – אצטדיון סנטיאגו ברנבאו אצטדיונה הביתי של הקבוצה הוא הסנטיאגו ברנבאו, הממוקם בעיר מדריד. בשמו הקודם נקרא האצטדיון "אסטאדיו צ'מרטין" (Estadio Chamartin). האצטדיון נחנך בדצמבר 1947, ונושא את השם סנטיאגו ברנבאו החל מינואר 1955, על שמו של נשיא המועדון לשעבר. במשחק הראשון שנערך באצטדיון שיחקה ריאל מדריד נגד קבוצת בלנשש הפורטוגלית. כיום קיבולת האצטדיון היא 80,354 צופים, לאחר ששונתה מספר פעמים לאורך השנים כשהשיא היה 120,000 מקומות. במהלך השנים התקיימו באצטדיון מספר משחקים חשובים, והוא אף נבחר לארח את גמר ליגת האלופות בשנת 2010 בפעם הרביעית. היריבויות הספורטיביות הקלאסיקו Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – הקלאסיקו לריאל מדריד יש יריבות ספורטיבית עתיקה עם ברצלונה, יריבות המכונה אל קלאסיקו. מבחינה ספורטיבית היריבות עם ברצלונה מבוססת על היותה קבוצה מצליחה גם כן בכדורגל הספרדי והאירופי, אך היריבות היא גם על רקע פוליטי. מאז הקמתם המועדונים ייצגו שני מחוזות שונים בספרד - ריאל מדריד את קסטיליה וברצלונה את קטלוניה. היריבות הגיעה לשיאה בתקופת שלטונו של הרודן פרנסיסקו פרנקו, כאשר ריאל נחשבה לקבוצה המייצגת את השלטון בספרד, וברצלונה לקבוצה המייצגת את האופוזיציה. למרות זאת, במהלך מלחמת האזרחים בספרד, חברי שני המועדונים נפגעו מתומכי פרנקו, ודווקא שחקני ברצלונה תמכו בגלוי בשליט. פרנקו הרוויח מהצלחות ריאל באירופה והשתמש במועדון למטרות תעמולה, אך בתוך ספרד, פרנקו גם השתמש בהצלחת ברצלונה. הוא תמך ביריבות בין המועדונים על מנת להסיח את דעת האוהדים מהפוליטיקה. הדרבי של מדריד Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – הדרבי של מדריד המשחקים בין ריאל מדריד לאתלטיקו מדריד מכונים כדרבי, מכיוון שהקבוצות מגיעות מאותה עיר. אתלטיקו מדריד הייתה קבוצה טובה פחות מריאל ולא זכתה מעולם להצלחה גדולה כמוה. אוהדים ברחבי העולם יש ככל הנראה מעל ל-287 מיליון אוהדים, על פי מחקר שנערך באוניברסיטת הרווארד.[2] מועדון האולטראס של ריאל מדריד נקרא האולטראס סור, אשר ממומן על ידי ההנהלה בתקציב על מנת לפתח את המועדון. ל"אולטראס סור" סניפים רבים ברחבי העולם, ואף בישראל. ריאל מדריד קסטיליה Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – ריאל מדריד קסטיליה ריאל מדריד קסטיליה היא קבוצת המילואים של המועדון, שמשחקת כיום בליגת המשנה הספרדית. הקבוצה נוסדה בשנת 1930 תחת השם "אגרופסיון דפורטיבה פלוס פטרה", בשנת 1972 שונה שמה ל"מועדון הכדורגל קסטיליה", בשנת 1991 השם שונה ל"ריאל מדריד ב'" ובשנת 2004 הקבוצה קיבלה את שמה הנוכחי, "ריאל מדריד קסטיליה". הקבוצה זכתה פעמיים בגביע הספרדי לנוער, פעם אחת באליפות ה-Segunda División (הליגה השנייה) ושלוש פעמים באליפות הליגה השלישית. בעונת 1979/80 הקבוצה הגיעה עד לגמר גביע המלך הספרדי, שם הפסידה 6-1 לקבוצת האם, ריאל מדריד. כוכבי עבר והווה רבים גדלו בקבוצה לאורך השנים. סגל הקבוצה נכון ל-31 ביולי 2013 מס' עמדה שם 1 Flag of Spain.svg שוער איקר קסיאס (קפטן) 2 Flag of France.svg בלם רפאל וראן 3 Flag of Portugal.svg בלם פפה 4 Flag of Spain.svg בלם סרחיו ראמוס (קפטן משנה) 5 Flag of Portugal.svg מגן פאביו קונטראו 6 Flag of Germany.svg קשר סמי חדירה 7 Flag of Portugal.svg קשר כריסטיאנו רונאלדו 8 Flag of Brazil.svg קשר קאקה 9 Flag of France.svg חלוץ קארים בנזמה 10 Flag of Germany.svg קשר מסוט אוזיל 12 Flag of Brazil.svg מגן מרסלו 13 Flag of Spain.svg שוער אנטוניו אדאן 14 Flag of Spain.svg קשר צ'אבי אלונסו מס' עמדה שם 15 Flag of Spain.svg מגן דניאל קרבחאל 17 Flag of Spain.svg מגן אלברו ארבלואה 18 Flag of Spain.svg בלם נאצ'ו פרננדס 19 Flag of Croatia.svg קשר לוקה מודריץ' 20 Flag of Spain.svg חלוץ חסה רודריגז 21 Flag of Spain.svg חלוץ אלברו מוראטה 22 Flag of Argentina.svg קשר אנחל די מאריה 23 Flag of Spain.svg קשר פרנסיסקו איסקו 24 Flag of Spain.svg קשר אסייר אייארמנדי 25 Flag of Spain.svg שוער דייגו לופז 26 Flag of Brazil.svg קשר קאסמירו 29 Flag of Russia.svg מגן דניס צ'רישב 35 Flag of Spain.svg שוער חסוס פרננדס שחקנים מפורסמים איבן קאמפו פרנסיסקו חנטו פרנץ פושקש אלפרדו די סטפנו אמיליו בוטרגניו צ'אבי אלונסו הוגו סנצ'ז פרננדו היירו ראול זינדין זידאן קלוד מקאללה לואיש פיגו רונאלדו רוברטו קרלוס דייוויד בקהאם אמנסיו אמארו איקר קסיאס פרננדו רדונדו קלרנס סידורף אנטוניו קסאנו אריין רובן איבן זמוראנו פרננדו מוריינטס איבן הלגרה מיצ'ל סלגאדו לואיס אנריקה דאבור סוקר סרחיו ראמוס רוד ואן ניסטלרוי פאביו קנבארו פרדראג מיאטוביץ' גוטי סנטיאגו סולארי חיימה לסקאנו כריסטיאנו רונאלדו קאקה מסוט אוזיל קארים בנזמה מרסלו גונזלו היגוואין אנחל די מאריה ווסלי סניידר לרשימה המלאה ראו כדורגלני ריאל מדריד. תארים קובץ:Best Club of the 20th Century.jpg גביע שקיבלה הקבוצה לאחר שנב***לקבוצה הטובה ביותר במאה ה-20 על ידי פיפ"א ריאל מדריד זכתה בתארים רבים, הן בספרד והן בינלאומיים. ליגת האלופות: 9 (שיא) (תוצאה ויריבות) 1955/1956 4-3 נגד סטאד ריים 1956/1957 2-0 נגד פיורנטינה 1957/1958 3-2 נגד איי סי מילאן 1958/1959 2-0 נגד סטאד ריים 1959/1960 7-3 נגד איינטרכט פרנקפורט 1965/1966 2-1 נגד פרטיזן בלגרד 1997/1998 1-0 נגד יובנטוס 1999/2000 3-0 נגד ולנסיה 2001/2002 2-1 נגד באייר לברקוזן סגנית (3): 1961/62, 1963/64, 1980/81 הסופר-קאפ האירופי: 1 2002 הגביע הבין-יבשתי: 3 (שיא משותף) 1960; 1998; 2002 גביע אופ"א: 2 1984/1985; 1985/1986 הליגה הספרדית: 32 (שיא) 1931/1932; 1932/1933; 1953/1954; 1954/1955; 1956/1957; 1957/1958; 1960/1961; 1961/1962; 1962/1963; 1963/1964; 1964/1965; 1966/1967; 1967/1968; 1968/1969; 1971/1972; 1974/1975; 1975/1976; 1977/1978; 1978/1979; 1979/1980; 1985/1986; 1986/1987; 1987/1988; 1988/1989; 1989/1990; 1994/1995; 1996/1997; 2000/2001; 2002/2003; 2006/2007; 2007/2008 ; 2011/2012 גביע המלך הספרדי: 18 1904/1905; 1905/1906; 1906/1907; 1907/1908; 1916/1917; 1933/1934; 1935/1936; 1945/1946; 1946/1947; 1961/1962; 1969/1970; 1973/1974; 1974/1975; 1979/1980; 1981/1982; 1988/1989; 1992/1993; 2010/2011 הסופר-קאפ הספרדי: 9 1988; 1989; 1990; 1993; 1997; 2001; 2003; 2008; 2012 אליפויות אזוריות: 18 1903/1904; 1904/1905; 1905/1906; 1906/1907; 1907/1908; 1912/1913; 1915/1916; 1916/1917; 1917/1918; 1919/1920; 1921/1922; 1922/1923; 1923/1924; 1925/1926; 1926/1927; 1928/1929; 1929/1930; 1930/1931 גביע הליגה הספרדי: 1 1984/1985 שיאים ראול, שחקן ריאל מדריד בעל מספר ההופעות הגבוה ביותר ובעל מספר השערים הגבוה ביותר בכל הזמנים.מלך השערים: ראול גונזלס (321 שערים) שיאן ההופעות: ראול גונזלס השחקן שזכה במספר האליפויות הרב ביותר: פאקו חנטו (12 אליפויות) ניצחון הבית הגבוה ביותר בליגה: 2-11 נגד אלצ'ה ב-17 בפברואר 1960 ניצחון החוץ הגבוה ביותר בליגה: 7-1 נגד ריאל סראגוסה ב-12 בספטמבר 1987 ההפסד הליגה הגבוה ביותר: 8-1 נגד אספניול בעונת 1929/1930 ניצחון הגביע הגבוה ביותר: 1-11 על ברצלונה בעונת 1948 רצף ניצחונות הליגה הארוך ביותר: 15 בעונת 1960/1961 שיא ההבקעות לעונה בליגה: 121 בעונת 2011/2012 הקבוצה היחידה בליגת העל הספרדית שהצליחה להשלים עונה ללא הפסד בעונת 1931/1932 קישורים חיצוניים מיזמי קרן ויקימדיה ויקישיתוף תמונות ומדיה בוויקישיתוף: מועדון הכדורגל ריאל מדריד האתר הרשמי של המועדון רונן וודלינגר, ריאל מדריד רכשה בעשור האחרון שחקנים ביותר ממיליארד יורו, באתר כלכליסט, 26 בדצמבר 2011 הערות שוליים 1.^ עיתון גלובס, 14 בפברואר 2008 2.^ News - Comillas Pontifical University [הסתרה] Flag of Spain.svg ליגת העל הספרדית, עונת 2012/2013 אוסאסונה • אספניול • אתלטיק בילבאו • אתלטיקו מדריד • ברצלונה • גרנדה • דפורטיבו לה קורוניה • ולנסיה • חטאפה • לבאנטה • מיורקה • מאלגה סביליה • סלטה ויגו • ראיו ואיקאנו • ריאל בטיס • ריאל ויאדוליד • ריאל מדריד • ריאל סוסידאד • ריאל סרגוסה [הצגה]