חזרתי מאיטליה שלשום ואני צריחה שוב להסתובב ברחוב שלי (אחד העם) כדי לזכור ולהבין איך הוא נראה וגם כדי להרגיש שוב בבית ,קשה אבל לא כול-כךמה שעשה לי הרגשה הכי עמוקה שאני בבית לטוס חזרה הבית במטוס "אל-עלהכי בבית בעולם"תמיד חשבתי שמשקרים לי וזה בכלל לא מרגיש בבית אבל הפעם זה הרגיש הכי בבית בעולם,בדרך לאוטובוס שמביא אותי מאמצע שום מקום(מקום בישראל שהוא לא עיר)לשינקין רחוב בתל-אביב ממש ליד אחד פינת אחד-העם ששם אני גרה דיברתי עם החברה הכי טובה שלי הכינוי שלה הוא לולו וגם שלי לא דיברתי איתה פנים מול פנים או אפילו בטלפון שלושה שבועות!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!
אני והיא כל-כך התרגשנו שדיברנו דרך טלפון!!! היא הציעה לי לשחק באתר כייפי קוראים לו שידוני כדאיי גם לכם
להצתרף אילו (כלומר לשחק בו)זה כמו מיקמק ומוגובי אבל יותר נחמד נחזור לנושא הכללי:דיברנו עד שהתחילו לצעוק עלינו ובסוף הגעתי הבייתה,הכל היה נראה שונה כל-כך ומפתיע ומרגש מיד הסתובבתי המון פעמים בריצה
את כל 8 החדרים שיש לי בבית ובסוף כזה התחיל לשעמם הסתובתי בשלושת החדרים של עליית הגג שאני כמעטלא באה אליהם וזה בעצם יוצא11 חדרים אין כמו בבית!!! רציתי לצעוק משמחה וכל-כך התרגשתי!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!
המשך יבוא
לא קשור: הבלוגים שלי הם כמו פרקים בתוך תוכנית לתוכנית קוראים "תאיי לי"תוכנית שבמום ציור ודיבורים כתב