קחו למשל את מרלין למי שראה סורסר אפרנטיס או את הסדרה הוא רק מאמין בטוב שבאדאם אבל זה בדיוק מה שהורג אותו
בהארי פוטר ניסו לתקן את הטעות אולי אפילו הסופרת לא התכונה לזה אבל שם דמבלדור מאמין בסנייפ וזה שוה את זה אבל זה רק זה??? הוא מאמין גם באויב הזה שלו טום רידל
יש עוד המון כאלו
הגיבור מאמין ברשע שהוא חיובי מבפנים ומרחם עליו אבל למעשה הרשע לא היה מרחם עליו במקומו
משהו קרא אראגון? את בריסנגר? החלק השלישי בסדרה
שם הוא מרחם על אדם שהסגיר את הכפר שלו ומסכן את עצמו בשביל האדם הזה הוא אפילו זוכה 'לגמול לא מכון' בגלל זה
באמת הוא לכאורה מסכן את הכל בשביל האדם הזה ושם הסופר הוא כבר תוצאה של קריאת ספרים ברעיון הזה
עוד דגמאות ??מהמציאות???
בעקרון הדוגמאות מהספרים מראים על התעמולה שהמערב עשה אבל היא משפיעה על המציאות אנשים נזונים מהערכים האלו וגאים בזה לי עצמי היה מצב כזה שלא משכתי את ההדק ונורתי
באמת מערב מזרח תאזנו קצת אוקי?
ורק אל תשכחו לא אמרתי לא לרחם על מי שדיבר נגדכם בכיתה אוקי???